אין חתימה,
אין קול.
אנחנו נותנים את קולנו רק לרשימה שהתחייבה בכתב, לפני הבחירות, לשלושה תנאים. רשימה שלא חתמה לא תקבל אותו.
מה הקול קונה היום
פעם הכריע הקול מה ייעשה. מאז שנות התשעים עבר הכוח לבית המשפט, ליועצים המשפטיים, למטכ״ל ולוושינגטון. ב־1 בינואר 2024 ביטל בג״ץ תיקון לחוק יסוד, את דגל הקואליציה שהציבור בחר זה עתה.
מה שהקול עוד נותן הוא הכשר. אחרי הבחירות נאמר לעולם, לבית המשפט, לצבא ולעם: הציבור בחר בזה. מכאן והלאה, כל מה שייעשה כבר ״הוחלט על ידי ישראל״.
וקול שמובטח מראש אינו שווה דבר למפלגה. כשהציבור הדתי־לאומי שומע שההצבעה היא חיוב גמור, קולו שייך לרשימה עוד לפני שנפתח הקמפיין, ואף מפלגה אינה משלמת על מה שכבר בידה. ההתחייבות הזו מחזירה לקול את ערכו: הוא ניתן רק תמורת חתימה.
על מה הצבענו, ומה קיבלנו
17 מערכות בחירות לכנסת מאז 1977. בכל שורה: מה ביקש הבוחר, ומה יצא מקולו.
קווים דקים: מערכות הבחירות לכנסת מאז 1977. נקודות אדומות: הבטחה שהופרה.
-
ערב קמפ דייוויד אמר מנחם בגין למשלחת מתושבי ימית: ״לא אהיה ראש ממשלה שמסכים לפינוי יישובים.״
מקור: חגי סגל, ימית, סוף, עמ׳ 20
1978–1982באפריל 1982 נהרסה ימית וסיני נמסר למצרים, בידי ממשלת הליכוד ושר הביטחון אריאל שרון.
מקור: ויקיפדיה: ימית
-
רבים שהתכוונו להצביע לתחיה, הרשימה שרצה כדי לעצור את הנסיגה מסיני, העבירו את קולם ברגע האחרון לליכוד מחשש שהמערך ינצח.
1981הקולות נספרו כמנדט לנסיגה. ח״כ רוני מילו הודיע מעל במת הכנסת שהוויכוח על קמפ דייוויד הסתיים ב־30 ביוני 1981.
מקור: חגי סגל, ימית, סוף, עמ׳ 43
-
ש״ס נבחרה בהוראת גדול, ונכנסה לקואליציה כמפלגה דתית.
מקור: ויקיפדיה: מפלגת ש״ס
1992–1993הסכם אוסלו אושר בכנסת ב־23 בספטמבר 1993, 61 מול 50, כשש״ס נמנעת בהוראת גדול.
מקור: Christian Science Monitor, 24.9.1993; ויקיפדיה: הסכם אוסלו א׳
-
בנימין נתניהו נבחר ב־1996 כדי לעצור את אוסלו.
1996–1998בינואר 1997 חתם על הסכם חברון, ובאוקטובר 1998 על הסכם ואי. הגנתו: לא הייתה לו ברירה.
-
אריאל שרון נבחר ב־2003 מול תוכנית עמרם מצנע לצאת מעזה.
מקור: ויקיפדיה: אריאל שרון
2003–2005שרון אימץ את התוכנית. במאי 2004 דחו אותה חברי הליכוד במשאל מתפקדים, ובאוגוסט 2005 נעקר גוש קטיף.
-
ב־10 בספטמבר 2019 ביקש נתניהו את קולנו על הבטחה להחיל ריבונות בבקעת הירדן. ב־21 בינואר 2020, בפתיחת קמפיין הליכוד, הבטיח להחיל ריבונות בבקעה בלי דיחוי, ואת החוק הישראלי על כל היישובים, בלי יוצא מן הכלל, ושאיש לא ייעקר. ההסכם הקואליציוני מ־20 באפריל 2020 התיר להביא אותה להצבעה מ־1 ביולי.
מקור: Arutz Sheva, 21.1.2020; ויקיפדיה: סיפוח בקעת הירדן לישראל; Times of Israel, אפריל 2020
2019–2020ב־13 באוגוסט 2020 הושעתה הריבונות, תמורת ההסכם עם איחוד האמירויות. שגריר האמירויות כתב ביוני ב״ידיעות אחרונות״ שסיפוח ונורמליזציה אינם הולכים יחד.
מקור: מאמר השגריר אל־עותייבה, 12.6.2020; ויקיפדיה: הסכמי אברהם
-
מצביעי ימינה בחרו ברשימה שראשה, נפתלי בנט, התחייב בכתב שלא ייכנס לרוטציה עם לפיד.
מקור: Israel Hayom, 7.5.2021
2021–2022בנט הקים ממשלה עם לפיד ועם רע״מ. שנה אחר כך היה לפיד ראש הממשלה, לפי הרוטציה.
-
הציבור בחר בקואליציה הימנית ביותר בתולדות המדינה.
2022–2023השבעה באוקטובר 2023 בא תחתיה.
-
הקואליציה נבחרה עם רוב לרפורמה המשפטית, וחוקקה תיקון לחוק יסוד: השפיטה.
2022–2024ב־1 בינואר 2024 ביטל בג״ץ את התיקון, ברוב של 8 מול 7.
-
ב־22 באוקטובר 2025 עבר בכנסת בקריאה טרומית חוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, 25 מול 24.
מקור: כאן חדשות, 23.10.2025
2025נשיא ארצות הברית הודיע שישראל תאבד את כל תמיכת ארה״ב אם תספח. החוק לא התקדם.
מקור: The Jewish Chronicle
-
הממשלה הנוכחית נבחרה כממשלה שתחזק את ההתיישבות.
2026תחתיה לקח הצבא את מפתחות הנשקייה מרבש״ץ יצהר, לוי יצחק פיילנט, הקפיא את הגיוס לכיתת הכוננות ופיטר אותו בטענה ל״חריגה מסמכות״.
שלושת התנאים
רשימה שתתחייב בכתב, לפני הבחירות, לשלושתם, תקבל את קולותינו. השניים הראשונים משנים את הכללים, כדי שלא נצטרך עוד להאמין להבטחות.
הרחבת חוק יסוד: משאל עם ליהודה ושומרון, במושב הראשון של הכנסת.
חוק היסוד מ־2014 מחייב משאל עם או רוב של 80 חברי כנסת לפני ויתור על שטח ריבוני, אבל אינו חל על יהודה ושומרון. באוגוסט 2020 הוצע להרחיב אותו, והליכוד הודיע שיתמוך. ההצעה לא נחקקה. כשתיחקק, שום קואליציה צרה לא תוכל למסור שטח.
משאל עם מחייב על בחירות אזוריות, עם אפשרות להחזיר נבחר.
חבר כנסת ברשימה עונה למי שמציב אותו ברשימה. נציג אזורי עונה לאזור שבחר בו, והאזור יכול להחליף אותו. זה מה שנותן משקל לכל הבטחה אחרת.
החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון.
הריבונות שהובטחה ב־2019 והושעתה ב־2020.
מה נותן לחתימה משקל
לוי אשכול אמר: ״הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים.״ לכן ההתחייבות אינה נשענת על אמון.
הקול הוא האכיפה
רשימה שהפרה התחייבות בכתב מאבדת את קולות החותמים לצמיתות, וכך גם כל רשימה שתכלול בעתיד את מי שהפר.
התחייבות שאפשר לבדוק בתאריך
לא ״תומך בריבונות״, אלא ״יצביע בעד הצעת החוק במושב הראשון״. הסכמים קואליציוניים מתפרסמים, והעמידה בהתחייבות היא עובדה.
התחייבות בפני בית דין
כל מועמד, דתי או חילוני, מתחייב בפני בית דין שיבחרו החותמים לפני הבחירות הבאות. מועמד שמסרב אינו כשיר לקולות החותמים.
חתמו על ההתחייבות
נוסח ההתחייבות
אני, החתום/ה מטה, מתחייב/ת:
- לתת את קולי בבחירות לכנסת רק לרשימה שהתחייבה בכתב, לפני הבחירות: להצביע במושב הראשון של הכנסת בעד הרחבת חוק יסוד: משאל עם ליהודה ושומרון; לקדם משאל עם מחייב על בחירות אזוריות, עם אפשרות להחזיר נבחר; ולהחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון.
- אם אין רשימה כזו, לא אצביע, ואומר בגלוי מדוע.
- רשימה שהפרה את התחייבותה הכתובה לא תקבל את קולי לעולם, וכך גם כל רשימה שתכלול את מי שהפר.
- לראות כמחייבת רק התחייבות שניתנה בפני בית הדין שיבחרו החותמים, שלא ישבו בו דיינים או רבנים בשכר המדינה, רשות מקומית או מועצה דתית, ולא בעלי תפקיד במפלגה או חברי מועצה רבנית של מפלגה.
- ההתחייבות נכנסת לתוקף כשיחתמו עליה 40,000 איש, קולות של מנדט אחד (4,764,742 קולות כשרים בבחירות 2022, חלקי 120, הם כ־39,700, ומעוגלים כלפי מעלה). עד אז, חתימתי היא הצהרת כוונות פומבית.
חותמים לפי יישוב
חתמו לאחרונה
הצהרת שימוש במידע
- מה נאסף
- שם, יישוב, דוא״ל וטלפון. מספר תעודת זהות, רק אם בחרתם למסור.
- למה
- כדי להראות שכל חתימה שייכת לאדם אמיתי, פעם אחת, ולעדכן אתכם על בחירת בית הדין ועל התחייבויות הרשימות. לא לשום מטרה אחרת.
- איך נשמר
- השם, הדוא״ל, הטלפון ותעודת הזהות מוצפנים ברגע השליחה, במפתח שנמצא רק בידי מנהל המיזם. השרת עצמו אינו יכול לקרוא אותם. המידע אינו נמכר ואינו נמסר לאיש.
- מה מוצג
- מספר החותמים, ומספרם בכל יישוב שבו חתמו חמישה לפחות. שם ויישוב, רק אם סימנתם זאת.
- מחיקה
- אפשר לבקש מחיקה בכל עת בכתובת bitnai@jewishhome.news. מספרי תעודות הזהות יימחקו לכל המאוחר ב־31 בדצמבר 2030.
- האחראי על המידע
- מרדכי סונז.